שלום לכולם
הסיפור האישי שלנו מתחיל כשביתי הראשונה והיחידה (בינתיים) הייתה בת 6 חודשים. זיהיתי אצלה תנועה חשודה החוזרת על עצמה. התינוקת המתוקה שלי פושטת ידיים לאחור במין רפלקס שהפתיע גם אותה. הפנים שלה היו מבוהלות והעיניים, העיניים הן שדיברו אלי - מבט שקט, עצוב ומבוהל גם יחד. מאוחר יותר למדתי שאלו פרכוסים
לא ידעתי מה קרה לה וגם לא דימיינתי. התחלתי לשאול. אף אחד לא ידע. המטפלת אמרה שזה שומדבר, אחר בכלל לא הבחין ורק אחד אמר לי תבדקי כדי להיות שקטה
תהליך האבחון היה למזלנו קצר. רופא המשפחה זיהה את הסימפטומים והפנה אותנו בדחיפות לבדיקת א.א.ג של גלי המוח. הבדיקה הנה פשוטה וכל וטכנאית מנוסה יודעת לאבחן את המחלה. משם לאחר אבחון רשמי של רופא מומחה נשלחנו ישירות למיון בבית החולים (אני לא מזכירה כרגע שמות ואני מבטיחה לכתוב על כך בנפרד)ד
אובחן אצל התינוקת שלנו תסמונת ווסט או בשמותיה האחרים של המחלה אינפנטייל ספאזם והיפסריתמיה
הסיפור האישי שלנו מתחיל כשביתי הראשונה והיחידה (בינתיים) הייתה בת 6 חודשים. זיהיתי אצלה תנועה חשודה החוזרת על עצמה. התינוקת המתוקה שלי פושטת ידיים לאחור במין רפלקס שהפתיע גם אותה. הפנים שלה היו מבוהלות והעיניים, העיניים הן שדיברו אלי - מבט שקט, עצוב ומבוהל גם יחד. מאוחר יותר למדתי שאלו פרכוסים
לא ידעתי מה קרה לה וגם לא דימיינתי. התחלתי לשאול. אף אחד לא ידע. המטפלת אמרה שזה שומדבר, אחר בכלל לא הבחין ורק אחד אמר לי תבדקי כדי להיות שקטה
תהליך האבחון היה למזלנו קצר. רופא המשפחה זיהה את הסימפטומים והפנה אותנו בדחיפות לבדיקת א.א.ג של גלי המוח. הבדיקה הנה פשוטה וכל וטכנאית מנוסה יודעת לאבחן את המחלה. משם לאחר אבחון רשמי של רופא מומחה נשלחנו ישירות למיון בבית החולים (אני לא מזכירה כרגע שמות ואני מבטיחה לכתוב על כך בנפרד)ד
אובחן אצל התינוקת שלנו תסמונת ווסט או בשמותיה האחרים של המחלה אינפנטייל ספאזם והיפסריתמיה
ההלם והחרדה הראשונית אחזו בנו. לא ידענו דבר על התסמונת או על אפילפסיה וההשלכות שלה על תינוקות רכים. במיון בית החולים לא חסו עלינו -הסבירו לנו על משמעות המחלה הראשונית והשניונית וקבעו שלא ניתן לדעת באיזו קטגוריה אנו נכללים עד לאחר בירור ארוך
:הפסקת עידוד קלה
אמא, תזכרי תמיד שאת מכירה את תינוקך הכי טוב מכולם. תאמיני למראה עינייך ולתחושות ליבך. תשאבי כח מהתינוק להמשיך ולהילחם כדי לקבל אותו בחזרה. זו מלחמה והתהליך קשה. זה הזמן להיות בני זוג חזקים, תומכים וממוקדים במטרה. להיעזר בבני המשפחה ואם זה לא ברור להם לדרוש את העזרה. אם יש ילדים נוספים במשפחה הקושי אף רב יותר. יש לכם את הכוחות לכך. פשוט כי חייבים כי אין ברירה וכי אפשר לנצח את המחלה
כמו מלאך מן השמיים הופיעה מירה בחיינו. מירה וירון טיקוטצ'ינסקי הפכו את התמיכה בהורים לילדים החולים בתסמונת ווסט ראשונית לשליחות אישית. ללא תמורה כלשהי הגיעה מירה לבית החולים למחרת אשפוזנו ושפכה עלינו את כל המידע שתמצאו כאן באתר ועוד. מירה הדריכה אותנו לדרוש טיפול מיידי ב
ACTH
היא לימדה אותנו איך לעקוב אחר הטיפול ויעצה לנו על אילו בדיקות לוואי לא לוותר
המסר החשוב ביותר שהביאה איתה מירה היה סיפור ההחלמה המלא של ביתה שהיום היא בת 6 ילדה רגילה לחלוטין. כח רב שאבנו ממירה שליוותה אותנו לאורך כל הדרך. כל חיפוש באינטרנט על המחלה הביא אותנו למפח נפש גדול. כמעט ואין מידע רפואי על ההצלחות ואין מידע אזרחי (לא רפואי) על מחלה. מקווה שהבלוג הזה ישלים את החסר.......... ברוכים הבאים